בנימין (ביבי) נתניהו (נולד ב-21 באוקטובר 1949, כ"ח בתשרי ה'תש"י) הוא ראש ממשלת ישראל הנוכחי . הוא כיהן כראש ממשלה בשתי קדנציות נוספות, הראשונה בשנים 1999-1996 והשנייה החל משנת 2009. כיהן גם כחבר בממשלות ישראל השונות כשר האוצר וכשר החוץ. בכנסת שימש ראש האופוזיציה ובתפקידים נוספים. משמש כיושב ראש מפלגת הליכוד .

 

תפקידו הדיפלומטי הבכיר הראשון בשירות המדינה היה שגריר ישראל באו"ם בשנות ה-80.

 

 

בנימין נתניהו נולד בתל אביב, וגדל בירושלים ובפילדלפיה. הוא הבן השני מתוך שלושה בנים של צילה לבית סגל ופרופ' בנציון נתניהו. בסוף שנות ה-50 ובשנות ה-60 של המאה ה-20, חייתה המשפחה לסירוגין בישראל ובארצות הברית. בין היתר, שהתה המשפחה בארצות הברית בשנים 1963–1969, בצ'לטנהם, פרוור של פילדלפיה, שם למד נתניהו בבית הספר התיכון המקומי והיה פעיל במועדון הדיבייט.

 

 

עם סיום לימודיו בתיכון, באוקטובר 1967 שב נתניהו לישראל כדי להתגייס לצה"ל. את שירותו הצבאי עשה כלוחם וכמפקד בסיירת מטכ"ל. ביחידה עבר מסלול הכשרה כלוחם וכמפקד כיתה תחת פיקודו של עמירם לוין‏[2] והשתתף בפעולות מיוחדות בעומק קווי האויב. בהן, בין היתר, פעולות במבצע תשורה, במבצע תופת וב"מבצע בולמוס 4"‏[3], במהלכו כמעט ונהרג, לאחר שהצבא המצרי פתח באש על כוח היחידה והקומנדו הימי, בעת שצלח את תעלת סואץ על גבי סירות גומי לעבר הגדה המערבית שבשליטת המצרים‏[4]. בהמשך סיים קורס קציני חי"ר בהצטיינות‏[5] ומונה למפקד צוות ביחידה‏[6]. כמפקד צוות השתתף נתניהו בין היתר במבצע ההשתלטות על מטוס "סבנה" (ב-8 במאי 1972), שעליו פיקד אהוד ברק, אז מפקד הסיירת. נתניהו נפצע בפעולה זו מפליטת כדור של חברו ליחידה. בפעם אחרת, בעת ביצוע פעולה עלומה בסוריה, הצוות שעליו פיקד נתקע בדרך והלוחמים סבלו מתשישות ומקור. מפקד פלוגתו, עוזי דיין, חש לעזרתם וחילץ אותם‏[7]. בתחילת שנת 1972 השתחרר נתניהו מצה"ל בדרגת סרן .

 

 

לאחר שחרורו מהצבא, חזר לארצות הברית ולמד לתואר ראשון באדריכלות ולתואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת MIT שבמסצ'וסטס. בנוסף, למד לימודי מדע המדינה באוניברסיטת הרווארד. במקביל ללימודיו עבד כשנתיים בחברה לייעוץ עסקי בוסטון קונסלטינג גרופ (BCG). באותה תקופה, כינה את עצמו "בנג'מין ניתאי", או "בן ניתאי" (ניתאי היה הכינוי שבו נהג לעתים אביו לחתום על מאמריו). לאחר שנים, בראיון לתקשורת, הבהיר כי עשה זאת כדי שהסביבה שאינה דוברת עברית תוכל להגות את שמו ביתר קלות .

 

 

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973, שב לישראל כדי להשתתף במלחמה ולחם בחזית הדרום, כקצין מילואים ביחידה‏[8] ואף פיקד על מבצע מיוחד בחזית הצפון‏[9]. עם סיום המלחמה חזר ללימודיו בארצות הברית. בשנת1976 שכל את אחיו יונתן (יוני) נתניהו, שנהרג במהלך מבצע אנטבה כשהיה מפקד סיירת מטכ"ל. לאחר שסיים את לימודיו בשנת 1977 שב לישראל ועבד כמנהל השיווק של חברת הרהיטים "רים". במקביל, בשנים 1978–1980 עמד בראש מכון יונתן לחקר הטרור שערך מספר כנסים בינלאומיים בנושא הטרור. במסגרת זו, הכיר מספר פוליטיקאים, בהם השר משה ארנס, שקירבוֹ, הכניסוֹ לפוליטיקה והמליץ עליו לכהן כציר ישראל בוושינגטון, תפקיד שמילא בשנים1982–1984.

 

 

 

בשנים 1984–1988 כיהן נתניהו כשגריר ישראל באו"ם, והתבלט בהופעותיו המלוטשות בתקשורת העולמית. בתקופה זו נחשף עברו של מזכ"ל האו"ם לשעבר, קורט ולדהיים, כקצין בצבא גרמניה הנאצית על ידי הקונגרס היהודי העולמי‏[10]. לאחר החשיפה הראשונה תבע נתניהו מהאו"ם, בהצלחה, לפתוח את הארכיון ולחשוף מסמכים הקשורים לעברם של ולדהיים ופושעי מלחמה נאצים אחרים .

 

 

לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה בשנת 1988 שב נתניהו לישראל והצטרף למפלגת "הליכוד". בבחירות הפנימיות במרכז הליכוד זכה במקום החמישי ברשימה. הוא נבחר לכנסת ה-12 מטעם הליכוד, והתמנה לסגנו של שר החוץ משה ארנס ולאחר מכן דוד לוי. גם בתפקיד זה התבלט בהופעותיו התקשורתיות. בין לוי לנתניהו לא התקיים שיתוף פעולה, ונוצרו ניצני יריבות שרק הלכו והתעצמו לאחר מכן. בוועידת השלום במדריד בשנת 1991 נמנה נתניהו עם חברי המשלחת בראשות ראש הממשלה יצחק שמיר. בעקבות המתח בינו ובין לוי עבר נתניהו לאחר הוועידה מתפקיד סגן שר החוץ והחל לכהן כסגן שר במשרד ראש הממשלה .

 

 

 

אחרי מפלת הליכוד בבחירות 1992 בראשות יצחק שמיר, התמודד נתניהו ב-1993 בבחירות הפנימיות לראשות המפלגה, להחלפת יצחק שמיר, שפרש מתפקידו. נתניהו זכה בהן ברוב קולות מול דוד לוי, בני בגין ומשה קצב. במהלך מסע הבחירות הפנימיות, התפרסמה "פרשת הקלטת הלוהטת". בהופעה טלוויזיונית, בשעת צפיית שיא במהדורת "מבט", טען נתניהו כי "בכיר בליכוד המוקף חבורת פושעים" ניסה לסחוט אותו באמצעות קלטת וידאו שזכתה בתקשורת לכינוי "הקלטת הלוהטת", ובה הוא נראה בוגד באשתו. הרמיזה כלפי דוד לוי ואנשיו כאחראים לפרשה העמיקה עוד יותר את הקרע בין השניים. הקלטת לא נמצאה, ולימים התנצל נתניהו על דבריו כלפי לוי .

 

 

כראש האופוזיציה וכמנהיג הימין, ביקר נתניהו בחריפות את הסכמי אוסלו (1993), והזהיר שההסכם יביא גל טרור על אזרחי מדינת ישראל. נתניהו ביקר באתרים של פיגועי טרור (לדוגמה באתר הפיגוע בקו 5 ב-19 באוקטובר 1994). הוא גם השתתף בהפגנות, קטנות וגדולות, של הימין נגד מדיניות ממשלת רבין. בין הבולטות בהפגנות אלה הייתה הפגנת הימין בכיכר ציון נגד יצחק רבין והסכם אוסלו ב' באוקטובר 1995. לפרסום רב זכתה השתתפותו בהפגנה בצומת רעננה, שבה נישא ארון קבורה שעליו הכיתוב "רבין קובר את הציונות", והוצג בה חבל תלייה‏ (נתניהו טען שלא ראה אותו). בנובמבר 1995 יצחק רבין נרצח על ידי יגאל עמיר, מתנקש שהתנגד לדרכו הפוליטית. רבים האשימו את נתניהו בהסתה נגד רבין ואלמנתו לאה רבין סירבה ללחוץ את ידו של נתניהו בטקס ההלוויה .

 

 

ב-29 במאי 1996 נערכו בחירות לפי שיטת הבחירה הישירה. המתמודדים לראשות הממשלה היו שמעון פרס, שהחליף את יצחק רבין לאחר הירצחו, ונתניהו. נתניהו נבחר לראש הממשלה ברוב של 50.5%. התוצאה הייתה מפתיעה, לאחר שסקרים שונים ניבאו ניצחון לראש הממשלה המכהן שמעון פרס ממפלגת העבודה בהפרש של יותר מחמישה אחוזים .